זכויות הפרט או דמוקרטיה? ולעזאזל השאר 

זכויות הפרט או דמוקרטיה? ולעזאזל השאר

אין אחד שלא נתקל בעיוות הזה בחייו אם בשטח זה או אחר, וזה כל כך אבסורד שלא יודעים אם לצחוק או לבכות, זו אפילו בעיה ידועה מאז ימי קדם, משהו בסגנון של: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".

יחד עם זאת אף אחד מאתנו אין ולו שמץ ידע וכוח להתחיל להתמודד עם המנגנונים שיצרו מצבים אלה מלכתחילה, מנציחים אותם יום יום מחדש, והופכים לפעמים את האזרח לקורבן של המערכת והשיטה, כשמראש הוא מופקר ללא הגנה במיוחד וכאשר אין אשמה בו, אם שומר חוק, אם הוא "בסדר".

למשל:

אין חוק שאוסר על אדם להוליד ילדים, כל אחד יכול לעשות זאת כאוות נפשו, גם אם: אין ביכולתו לכלכלם, אם מזניח אותם, לא כשיר לטפל בהם, או מתעלל בהם וגם אם החברה נאלצת לשאת בעול הכלכלי ולתמוך בהם.

הרשויות נועדו לשרת את האזרח, לפקח עליו-למען הכלל, לאכוף חוק, ולהגן עליו מפני פורעיו.
אך קריאות לעזרה למשטרה נגד מפריעי סדר ציבורי, אלימות, ופורעי חוק אינן נענות, ואם כן, בהחלט לא כשצריך ובזמן (רציחות רבות לאחרונה), האזרח אינו מרגיש שהוא מוגן, יותר מופקר.
לעומת זאת היא פעמים רבות רואה את האזרח כ"פרה חולבת" לענייני קנסות שונים ומשונים וכאן היא יעילה ועושה זאת קצר ומהר ובכל הזדמנות.

לפעמים מקבלים את הרושם ששומרים בקפדנות יתרה על זכויותיו של עבריין, מתחשבים ברקע ובמה לא (נסיבות מקלות) וסופו של עניין שמוצאים אותו בעונשים מגוחכים ולא מרתיעים, בו בזמן שהאזרח שנפגע נשאר במצבו, בעצם לא מטופל.

אזרח שמפחד מהתנכלות שכן פורע חוק, אלים, ואפילו ידוע למשטרה, עומד במצב שמפחד להתלונן, בזמן שהפושע חוגג כעבד כי ימלוך, מזלזל ומצפצף על החוק בגלוי, וגם אם אי פעם יגיע לבתי המשפט קרוב לודאי שיפסקו לו עונש מגוחך שודאי שאינו מרתיע.

רואים ושומעים בכל יום בחדשות את ההתנהגות האלימה של אנשים ששתו לשוכרה, ונוער שלוח רסן שמגיע למעשי אלימות ורצח על שכל שטות. אתם רואים אותם משלמים כדין על מעשיהם ויושבים "בפנים" שנים רבות כראוי לחומרת מעשיהם? לא בטוח, כנ"ל לגבי נהיגה פרועה והתנהגות בכבישים.
הקורבנות נשארים מוטלים על הכביש, במקרה הטוב פגועים קשה נפשית ופיסית, כשהם נאבקים ברשויות כדי למצות טיפולים רפואיים ואת הפגיעה בהם, כשהעבריין, פעמים רבות חופשי ולרוב אינו משלם עונש מרתיע ומעשי על חומרת מעשיו.

כאן, בביתנו הוירטואלי בקפה, כמו ברשתות חברתיות אחרות, לפעמים מגיעים אנשים שמטרתם הפוכה מ"חברתית". לכל אחד מאתנו מטרה אחרת הרי לשמה הוא כאן, כך גולשים אלה כנראה יותר בכיוון של להטריד, להטיח עלבונות, או סתם להתווכח לשם הויכוח ללא מטרה.
גם כאן כמו במציאות של חיינו, יש מי שמוצאים מקום נוח לרגשות התסכול והאלימות שבכל אחד מאתנו, בהתבטאויות לא נאותות, אם בחסות ניק עלום שם או תחת שם מלא אין זה משנה, לא זו הנקודה, כפי שלא היו נוהגים כשהם מכירים אדם בחיים, והוא יודע מי הם.

כאן כמו במקומות רבים גולש כזה אינו ניתן לחסימה, לא על כל דבר, בשל חופש הביטוי והדמוקרטיה. הגבולות די דקים במילים וסגנון הדיבור בהם מותר לנקוט ולא לעבור על נהלי המקום, גם אם הם עולבים ומביישים.

אפשר להטריד אנשים, לפנות אליהם בהודעות שאינן ראויות, לפתוח כרטיסים וניקים כחול אשר על שפת הים, להטעות, לשקר, להוציא דיבה, להציק, ולהעסיק את הנהלות הרשתות החברתיות הללו, ו"ליהנות" ולהתפרע כמה שרוצים, כלומר אם אדם מפיק הנאה מכגון אלה.

גם לאלה צריך לתת להתבטא באם הם אינם עוברים את הגבולות והכללים של האתר, והם ממשיכים להעליב ולהטריד כאוות נפשם.
כל רשת מוצאת את האפשרויות שלה להתמודד עם כאלה במישור האישי (כאן חסימה), ובכל מקום הכללים שלו.
אין טוב בלי רע, ואין רע בלי טוב מסתבר. ואין המדובר בתלונות בודדות כי אחרת אין לזה סוף, אלא בתופעה של גולשים שידועים בהתנהגות לא נאותה, שרשימת התלונות עליהם ארוכה.

כפי שרואים בשטחים רבים, בשם הדמוקרטיה וזכויות הפרט (מושגים יפים ונאורים בפני עצמם), פעמים רבות, החברה ואנשים מופקרים להתעללויות אלימות עלבונות הטרדות, ומה לא.

מדוע אנשים וגורמים שונים שלא עשו רעה ונהגו כחוק ובסדר חייבים מלכתחילה לסבול? הם הרי הצד ה"בסדר".
האם החברה חייבת לסבול בשם זכויות וחופש ביטוי של אזרח אחד כזה?

העבריין בהתאם לכל חוקי מרפי ופרקינסון רשותי ממשיך במעשיו ללא הפרעה, בזלזול מופגן בחוק ובקודים חברתיים התנהגותיים שונים.
איפה ההיגיון - למה אני לא מוצאת אותו? אתם מוצאים ?

האמת, גדול עלי התהליך הענק הזה, לא בטוחה כבר מאיפה זה מתחיל ואיפה נגמר, ונראה לי לפעמים שכך בדיוק רוצים גורמים עלומי שם שזה יישאר. שבן אדם יישאר לנצח אובד עצות.
אינני חושבת שהתפקיד שלי לחשוב איך פותרים דבר כזה, או להציע פתרונות, אבל זה משהו מאד בסיסי ויסודי, ודברים לא אמורים להיות כך. משהו לקוי בצורה רחבה ושיטתית, בכל תחומי החיים.

אני מקווה שהיושבים בתפקידים הרמים מבחינת רשויות ממונות, רואים ושמים אף הם לבם לעיוות בנושא, ונותנים דעתם לפתרון אפשרי. כפי שהעניינים מתנהלים בצורה יגעה כל כך כעת, אין פלא שבציבור גוברת והולכת חוסר הערכה והתמרמרות למערכת המשפט והאכיפה.

עלה במקור כולל תמונות ולינקים בבלוג שלי כאן